את המתכון הזה לרצועות פילה עוף בציפוי תפוצ׳יפס אתם פשוט תהיו חייבים להכין. את לוליטה טפרייה הכרנו בביקור האחרון שלנו בברצלונה, התארחנו אצל בת הדודה הספרדיה שלי, פטי. רצה הגורל...
-אמאל׳ה שופיייי!!!! -מה קרה????? -אתה לא מאמין מה עלה לי לראש עכשיו! -תגידי לי את נורמלית? כמעט עשינו תאונה בגללך! את יודעת איך הבהלת אותי?!? -בחיים שלך אל תגיד לי...
אז ביקשתי משריל׳ה, שהיא החמה הכי חמה שיש, בעלת הלב שמוסיף לה לפחות עוד שתי מידות בחולצה, לפחות. זו שמספרים שאין אחד בכל נהריה שלא מכיר ומוקיר. זו שהערך העליון...
בתור מישהי שבשבילה קינוח בלי שוקולד זה רק מנה שמרמזת שהגענו לשלב הקינוחים ובואו לא נדבר על פירות כקינוח… אז אני אומרת לכם עם יד על הלב, רק תדאגו לאננס...
מכירים את זה שלפעמים במצבי לחץ מאלתרים את הדברים הכי שווים? אז הסיפור הוא כזה.. זה היה בשישי לקראת אחר הצהריים, תמיר וחנן יצאו לכמה סידורים והשלמת קניות שהייתי צריכה,...
לגזור ולשמור! לא חלמתם שכל אחד! כן כל אחד! יכול להכין בקלות ובצ׳יק, פוקצ׳ות כאלה קריספיות ומתפצחות מבחוץ ואווריריות ונימוחות מבפנים, ממש כמיטב המסעדות האיטלקיות את הפוקצו׳ת האלו הכנתי לכבוד...
עוד שבועיים בדיוק יש לקרם ברולה של הבית יום הולדת בפעם הראשונה בחייה. האצבעות מושכות את המקלדת (שוב) לכיוון של ״אני לא מעכלת איך זמן טס… כמה מהר עובר הזמן…...
7 דקות (!) עבודה, 30 דקות בתנור ו100% מחמאות! קציצות הודו רכות ועשירות בתיבול מטריף שמתחסלות באותה מהירות שלוקח לעשות אותן. הילדים יעופו עליהן, אז רק אל תגלו להם שזה...
איך זה עובד כאן? אז כשאתה גר בלונדון, מה שמחזיק אותך חי ושורד בחורף זו העובדה שמתישהו יהיה קיץ. וזה בעצם כל מה שעושים בחורף – מדברים, נזכרים, חושבים וחולמים...
אני באופן אישי מתה על דלורית, היא פשוט חברה! גם טעימה לאללה, יש מלאאא מה לעשות איתה, לא מבקשת מקרר ונשמרת מעולה בחוץ אפילו שבועיים וגם יש לה שם סופר...
דברו איתי במשחקים, פאזלים וחידות. כל דבר שמדגדג את המח, אני נדלקת כמו שבוני נדלקת כשאומרים לה לעצום עיניים רגע לפני שמקבלת הפתעה. ואם כבר הפתעה – תכינו את המנה...
ביננו, מה יותר מתבקש בימי החורף הקרים מאשר לפתוח את אלבומי התמונות מתאילנד בזמן שאנחנו לכודים בבית, נתונים תחת מתקפת רוחות סוערות וקרות וגשם בלתי פוסק ולהזכר שישנו מקום שכולו...
07.01.19 תתרגשו איתי רגע. ממש לפני כמה רגעים שופי ואני שינסנו מותניים, לקחנו נשימה עמוקה ולאחר נישוק, חיבוק ולחלוחית בקצה העין, סגרנו אחרינו לראשונה את דלת הגן. אין ספק שההתנסות...
מרגישה שאתם צריכים להגיד לי ״ברוכה השבה״ 😉 כבר יותר מדי זמן שאצבעותי לא פיזזו על המקלדת, אולי אפילו יותר משבועיים. אז מה קרה בזמן הזה אתם שואלים חוץ מהעובדה...
בספר ארבע הסכמות (דון מיגל רואיס) שאם לא קראתם אותו אז אולי כדאי שתעצרו את כל מה שאתם עושים כרגע ותלכו לחנות הספרים הקרובה לביתכם (זה אשכרה הטיפ הכי טוב...
כבר בטח הבנתם שאת רוב הרהורי (וערעורי) הכתובים אני עושה בלילה שזה בעצם הזמן הפנוי היחידי במהלך השנה האחרונה. הלילה העיניים כבר נעצמות אז לא ארחיב בהר/עורים רק אגיד שבעניין...
עוד שבועיים בדיוק יש לקרם ברולה של הבית יום הולדת בפעם הראשונה בחייה. האצבעות מושכות את המקלדת (שוב) לכיוון של ״אני לא מעכלת איך זמן טס… כמה מהר עובר הזמן…...