דברו איתי במשחקים, פאזלים וחידות. כל דבר שמדגדג את המח, אני נדלקת כמו שבוני נדלקת כשאומרים לה לעצום עיניים רגע לפני שמקבלת הפתעה. ואם כבר הפתעה – תכינו את המנה...
ביננו, מה יותר מתבקש בימי החורף הקרים מאשר לפתוח את אלבומי התמונות מתאילנד בזמן שאנחנו לכודים בבית, נתונים תחת מתקפת רוחות סוערות וקרות וגשם בלתי פוסק ולהזכר שישנו מקום שכולו...
07.01.19 תתרגשו איתי רגע. ממש לפני כמה רגעים שופי ואני שינסנו מותניים, לקחנו נשימה עמוקה ולאחר נישוק, חיבוק ולחלוחית בקצה העין, סגרנו אחרינו לראשונה את דלת הגן. אין ספק שההתנסות...
מרגישה שאתם צריכים להגיד לי ״ברוכה השבה״ 😉 כבר יותר מדי זמן שאצבעותי לא פיזזו על המקלדת, אולי אפילו יותר משבועיים. אז מה קרה בזמן הזה אתם שואלים חוץ מהעובדה...
בספר ארבע הסכמות (דון מיגל רואיס) שאם לא קראתם אותו אז אולי כדאי שתעצרו את כל מה שאתם עושים כרגע ותלכו לחנות הספרים הקרובה לביתכם (זה אשכרה הטיפ הכי טוב...
כבר בטח הבנתם שאת רוב הרהורי (וערעורי) הכתובים אני עושה בלילה שזה בעצם הזמן הפנוי היחידי במהלך השנה האחרונה. הלילה העיניים כבר נעצמות אז לא ארחיב בהר/עורים רק אגיד שבעניין...
עוד שבועיים בדיוק יש לקרם ברולה של הבית יום הולדת בפעם הראשונה בחייה. האצבעות מושכות את המקלדת (שוב) לכיוון של ״אני לא מעכלת איך זמן טס… כמה מהר עובר הזמן…...